כל החיים שלי אמרו לי מה לעשות, ועכשיו, כשהגיע הזמן שלי להחליט מה לעשות…אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם הזמן הפנוי הזה
היא הגיעה אלי לטיפול במים החיים, מתוך רצון לעזור לעצמה לחזור לאיזון, למצוא שקט בתוך הסערה
בה היא נמצאת.
עד לא מזמן, החיים שלה היו ברורים מאד. תמיד היה לה סדר יום צפוף, מלא בעבודה פיזית וכך היתה
בוודאי גם שמחה להמשיך אלמלא התחילו לה בעיות עם הגב.
פתאום, כרעם ביום בהיר, הרופא אסר עליה להמשיך לעבוד והיא מצאה את עצמה יושבת בבית…שוקעת לאט לאט בדיכאון…לא מצליחה לישון כמו שצריך…חווה בלבול וסטרס.
את כל זה סיפרה לי לפני שנכנסנו למים החיים.
במהלך הטיפול עלתה בי התובנה שהיא למעשה קיבלה מתנה. העובדה שהיא חייבת לעצור את מה שעשתה עד היום, לעצור את ההתנהלות האוטומטית…העובדה שזה הזמן שלה לבחור מה לעשות עם הזמן הפנוי…זו מתנה.
היא מעולם לא שאלה את עצמה מה היא רוצה. לא באמת בחרה עבור עצמה.
בשיחה שלנו אחרי הטיפול שיתפתי אותה בתובנה הזו והיא הסכימה אתי מיד.
זה תמיד משהו שהתחמקתי ממנו…העניין הזה של לבחור…כי זה תמיד נורא הלחיץ אותי
אבל עכשיו, אני מבינה שכל מה שאני צריכה לעשות זה לבנות לעצמי את המסגרת מחדש והפעם רק מהדברים שאני בוחרת.
תחשבו רגע על חיה שהיתה כל חייה בכלוב…איך היא מתנהגת כשמשחררים אותה?
לרוב, היא תקפא על מקומה, תבחן בחשדנות את הסביבה ורק אז תתחיל להתקדם.
זה מה שקורה לנו, לפעמים, ברגע שהגבולות שנתנו לנו בטחון נעלמים…ברגע שאנחנו חופשיים.
לפעמים, אנחנו רואים רק את הקושי, את המחסור ולא מצליחים לראות בצורה רחבה יותר.
את כל הרעש והבלבול שהיא חוותה, המים החיים שטפו ממנה והיא נפתחה לראייה רחבה יותר של המצב שלה.
תזכרו, שהרבה פעמים קושי מביא אתו הזדמנות גדולה.
אנחנו נמצאים בעולםשל בחירה, בכל יום, בכל רגע ורגע.
